לוח הזמנים הגאולוגי הירחי

לוח הזמנים הגאולוגי הירחי או לוח סֶלֶנולוגי (מיוונית Σελήνη (סֶלֶנֶה) - ירח) הוא טבלה המציגה את חמש התקופות הגאולוגיות של הירח, לפי סדרן מן המאוחרות ביותר למוקדמות ביותר. בניגוד ללוח הזמנים הגאולוגי של כדור הארץ, האירועים הנקובים בלוח הירחי אינם מציינים שינוי עקרוני בהתפתחות הגאולוגיה הירחית, אלא אירועי התנגשות בודדים מני רבים (אירועי נקטר, אימבריום ואוריינטלה). נוח לציין אירועים אחרים לפי נקודות זמן גאולוגי אלה. אין קשר בין לוח הזמנים הגאולוגי הירחי לבין אירועים גאולוגיים בכוכבי הלכת הארציים.

חמש התקופות מן המאוחרת ביותר הן: הקופרניקאית, הארטוסתנית, האימבריאנית (מאוחרת וקדומה), הנקטריאנית והפרה-נקטריאנית. תיחום התקופות קשור לאירועי התנגשות ששינו את פני הירח, שינויים בתצורת מכתשי פגיעה והתפלגות גודל-תדירות של מכתשים שבסופרפוזיציה. דגימות של סלע ירח שהובאו במשימות אפולו השונות, מאפולו 11 עד אפולו 17, איפשרו לקבוע גיל אבסולוטי למספר תקופות לפי תיארוך רדיומטרי. עם זאת התיארוך אינו ודאי, ונתון במחלוקת עקב היסטוריית פגיעות עשירה וקושי להתאים רגוליתים לתצורה גאולוגית.

סטרטיגרפיה

התהליכים הגאולוגיים הבסיסיים ששינו את פני הירח הם מכתשי פגיעה וגעשיות. עקרונות סטרטיגרפיים כמו הסופרפוזיציה מאפשרים למצוא את הסדר הכרונולוגי של אירועים שונים. דוגמה לכך היא שכבת האפר הגעשי שמשמשת כאינדיקטור סטרטיגרפי. ההנחה שכל תצורות הבזלת בימים בירח משקפות יחידה סטרטיגרפית אחת עם גיל אחיד התבדתה. כיום מקובלת ההנחה שהתהליכים הגעשיים החלו לפני 4.2 מיליארד שנה והמשיכו עד, אולי, לפני 1.2 מיליארד שנה. אירועי פגיעה שימושיים לקביעת הסטרטיגרפיה היות שהם מרובים ונקבעים ברגע נתון. לאורך זמן, ריבוי הפגיעות משנה את נוף הירח הן באופן כמותי והן בשל תהליכי סחיפה.

התקופות

פרה-נקטריאנית

תקופה זו מוגדרת מהנקודה בה נוצרה קליפת הירח עד אירוע הפגיעה נקטריס (Nectaris) לפני 3.92 מיליארד שנים. מתקופה זו מוכרים 30 מכתשי פגיעה. סלעים פרה-נקטריאניים הם נדירים במעטפת הירח, היות שמאז הם עברו תהליכי התפוררות והיתוך כתוצאה מפגיעות מאוחרות יותר במיוחד אלו מתקופת "ההפגזה הגדולה" ( תקופה שהחלה כ 600 מיליון שנה עד מיליארד שנה מזמן היווצרות הירח ונמשכה עד היווצרות אגן אימבריום לפני 3.9 מיליארד שנה). החומר מתקופה זו נמצא לרוב ברמות ומאופיין בסלע מסוג אנורתוזיט (סלע יסוד מסוג פלגיוקלז), מה שמוביל להשערה שהשלב ההתחלתי בהיווצרות הקרום הירחי היה התגבשות אוקיינוס מאגמה גלובלי. שיצר את ים הנקטר (מוערך ללפני 3.92 מיליארד שנים)

נקטריאנית

תקופה זו של 70 מיליון שנה, מתחילה באירוע הפגיעה שיצר מכתש פגיעה רב-טבעתי בצידו הנראה של הירח שבמרכזו ים הנקטר (Mare Nectaris). היא מסתיימת באירוע הפגיעה שיצר את מכתש האימבריום (Imbrium) לפני 3.85 מיליארד שנים. מתקופה זו מוכרים 12 מכתשי פגיעה רב-טבעתיים, ביניהם ים הרוגע וים המשברים. ברמות רבות על הירח לא ניתן להבדיל בין חומרים מתקופה זו לקודמתה ומשקעים אלה מכונים "פרה-אימבריאניים".

אימבריאנית

תקופה זו חולקה לאימבריום קדום ואימבריום מאוחר. האימבריום הקדום מתחיל לפני 3.85 מיליארד שנה עם יצירת מכתש ים הגשמים (Mare imbrium) מתקופה זו מוכר גם מכתש שרדינגר, שניהם מוקפים במספר טבעות. אין מכתשים רב-טבעתיים לאחר תקופה זו.

תקופת האימבריום המאוחרת מתחילה עם יצירת מכתש הים המזרחי (Mare orientale), לא יאוחר מלפני 3.72 מיליארד שנה. חשיבות התקופה היא בכך ששייכים לה שני שלישים מהבזלת של ימי הירח. בזלת זו כסתה מכתשים ישנים יותר.

ארטוסתנית

בסיס תקופה זו מוגדר כזמן הדרוש למכתשים בעלי גודל מסוים לאבד את תצורתם עקב תהליכי סחיפה. גורם הסחיפה המרכזי בירח הוא מכתשי פגיעה חדשים, אך לכך חוברים לעיתים שינויים סייסמיים קלים. תחילת התקופה היא לפני 3.2 מיליארד שנה. סופה נקבע כזמן הדרוש למכתשי פגיעה כדי לאבד את תצורת הקרניים הבהירה.

קופרניקאית

זו התקופה הצעירה ביותר ותחילתה לפני 1.1 מיליארד שנה. מכתש קופרניקוס נוצר בתקופה זו (לא בתחילתה) ומדגים מכתשים צעירים יחסית מהם יוצאת תצורת קרניים בהירות (ray system). בעבר הניחו שהצבע הבהיר הוא עדות לגיל הצעיר ושהכהות מושגת בתהליך שאורך מאות מיליוני שנים על ידי תופעות של מזג אוויר חללי. אך היום ידוע שבהירות הקרניים תלויה גם בחומר. בפרט: פירורי סלע אנורתוזיט אינם מאבדים מבהירותם בעוברם מן הרמות לתחתית הים בעל האלבדו הנמוך.

ראו גם

גאולוגיה של הירח